מילון מונחים בראיית חשבון ומיסוי לעסקים

מיסוי ורשויות

מע"מ: מס ערך מוסף. מס עקיף שמוטל על רוב העסקאות בישראל. עוסק מורשה גובה אותו מהלקוח ומעביר לרשות המסים, ובמקביל מקזז את המע"מ ששילם על הוצאות העסק.
מע"מ תשומות: המע"מ ששילם העסק על רכישות והוצאות. עוסק מורשה מקזז אותו מול המע"מ שגבה, ומעביר לרשות המסים רק את ההפרש. נדרשת חשבונית מס תקינה על שם העסק.
מע"מ עסקאות: המע"מ שהעסק גבה מלקוחותיו בתקופת הדיווח. ההפרש בינו לבין מע"מ התשומות הוא הסכום שמשולם או מוחזר.
עוסק פטור: מעמד במע"מ לעסק שמחזורו השנתי נמוך מהתקרה שנקבעה בחוק. אינו גובה מע"מ ואינו מקזז תשומות, ומוציא קבלה במקום חשבונית מס. חייב במס הכנסה ובביטוח לאומי כרגיל.
עוסק מורשה: מעמד במע"מ שבו העסק גובה מע"מ מלקוחותיו, מקזז מע"מ על הוצאות ומדווח באופן שוטף. אין מגבלת מחזור.
עוסק זעיר: מסלול מפושט במס הכנסה לעסקים קטנים מאוד, שבו מותר ניכוי הוצאות אחיד במקום ניהול מפורט. מתאים למי שכמעט אין לו הוצאות מוכרות.
מדרגות מס: שיטת החישוב של מס הכנסה בישראל, שבה כל חלק מההכנסה מחויב בשיעור השייך למדרגה שלו. לכן מעבר למדרגה גבוהה אינו מקטין את מה שנשאר ביד.
מס שולי: שיעור המס שיחול על השקל הבא שתרוויחו. הוא המספר הרלוונטי כשבודקים כדאיות של הכנסה נוספת או של הוצאה מוכרת.
מס אפקטיבי: שיעור המס בפועל מתוך כלל ההכנסה, אחרי חלוקה למדרגות ואחרי זיכויים. תמיד נמוך מהמס השולי.
מס יסף: תוספת מס בשיעור קבוע שמוטלת על הכנסה שנתית גבוהה מעל סף שנקבע בחוק. מחושבת על כלל ההכנסות, כולל הכנסות משוק ההון ומשכר דירה.
נקודת זיכוי: סכום שמופחת ישירות מהמס לתשלום, ולא מההכנסה החייבת. לכן היא שווה הרבה יותר משקל של הוצאה מוכרת. נקודות ניתנות לפי תושבות, ילדים, שירות צבאי, לימודים ועוד.
זיכוי מס: הפחתה ישירה מסכום המס. נקודות זיכוי, זיכוי בגין תרומות וזיכוי בגין הפקדות לקופות גמל הם דוגמאות.
ניכוי מס: הפחתה מההכנסה החייבת לפני חישוב המס. שווה פחות מזיכוי באותו סכום, כי החיסכון שווה לסכום כפול שיעור המס.
מקדמות מס הכנסה: תשלומים חודשיים על חשבון המס השנתי, שנקבעים כאחוז מהמחזור לפי נתוני השנה הקודמת. ניתן לבקש הקטנה או להגדיל מרצון.
ניכוי מס במקור: מס שמנוכה מהתשלום עוד לפני שהוא מגיע אליכם. לקוח עסקי חייב לנכות אלא אם הצגתם אישור על פטור או על שיעור מופחת.
תיאום מס: הליך שמונע ניכוי מס עודף כשיש כמה מקורות הכנסה במקביל. בלעדיו המעסיק השני מנכה בשיעור המרבי.
החזר מס: החזרת מס ששולם ביתר. אפשר להגיש בקשה עד שש שנות מס אחורה, וכל שנה נבדקת בנפרד.
שומה: קביעת ההכנסה החייבת והמס לתשלום על ידי פקיד השומה. שומה עצמית היא זו שהגשתם, ושומה לפי מיטב השפיטה נקבעת כשהספרים אינם קבילים.
פסילת ספרים: החלטה של רשות המסים שספרי העסק אינם קבילים, בדרך כלל בשל אי הוצאת מסמכים או ניהול לקוי. התוצאה היא שומה לפי מיטב השפיטה וקנסות.
הצהרת הון: דיווח על כלל הנכסים וההתחייבויות של התא המשפחתי ליום מסוים. פקיד השומה משווה בין שתי הצהרות ובודק אם גידול ההון מוסבר בהכנסות שדווחו.
מס חברות: המס שמוטל על רווחי חברה בע"מ בשיעור קבוע, לפני חלוקת דיבידנד לבעלי המניות.
דיבידנד: חלוקת רווחים מחברה לבעלי מניותיה. חייבת במס נוסף אצל בעל המניות, בשיעור גבוה יותר לבעל מניות מהותי.
חברת ארנק: כינוי לחברה שמשמשת בעיקר להעברת הכנסה של יחיד בלי פעילות עסקית עצמאית. החקיקה מייחסת במקרים כאלה את ההכנסה ליחיד ומבטלת את יתרון המס.

מסמכים וטפסים

חשבונית מס: מסמך שמונפק עם ביצוע העסקה ומאפשר ללקוח לקזז את המע"מ. רק עוסק מורשה רשאי להוציא אותו.
חשבונית עסקה: דרישת תשלום שאינה מזכה בקיזוז מע"מ. משמשת כשרוצים לגבות לפני שהעסקה הושלמה.
קבלה: מסמך שמעיד על קבלת התשלום בפועל. עוסק פטור מוציא קבלה בלבד.
חשבונית מס קבלה: מסמך משולב שמונפק כשהעסקה והתשלום מתרחשים באותו מועד. נפוץ מאוד בעסקים קטנים.
חשבונית זיכוי: מסמך שמבטל או מקטין חשבונית שהוצאה קודם. הדרך הנכונה לתקן חשבונית שגויה, במקום למחוק אותה.
מספר הקצאה: מספר שמתקבל מרשות המסים לחשבוניות מעל סכום מסוים, כתנאי לקיזוז המע"מ אצל הלקוח. מיושם בהדרגה והסכומים מתעדכנים.
טופס 101: כרטיס עובד שממלא כל עובד בתחילת שנה ובקליטה למקום עבודה, ובו פרטים אישיים ונקודות זיכוי.
טופס 102: דיווח חודשי של מעסיק על ניכויים משכר עובדים ועל חלק המעסיק בביטוח לאומי.
טופס 106: ריכוז שנתי של השכר והניכויים שמקבל עובד מהמעסיק. מסמך המפתח לבקשת החזר מס.
טופס 126: דוח שנתי של מעסיק על ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה, מוגש באופן מקוון.
טופס 856: דוח שנתי על ניכויים מתשלומים שאינם משכורת, למשל תשלומים לספקים ולנותני שירותים.
טופס 821: טופס רישום עוסק במע"מ, שבאמצעותו נפתח תיק העוסק ונקבע המעמד.
אישור ניהול ספרים: אישור מרשות המסים שהעסק מנהל ספרים כדין. לקוחות עסקיים וגופים ציבוריים דורשים אותו לפני תשלום.
דוח תקופתי: דיווח המע"מ השוטף, חודשי או דו חודשי, שבו מדווחים על העסקאות והתשומות של התקופה.
דוח מפורט: קובץ עם פירוט החשבוניות שמוגש לצד הדוח התקופתי. חלה חובה על עסקים מעל היקף מסוים.

הנהלת חשבונות ודוחות

הנהלת חשבונות חד צידית: שיטת רישום פשוטה שמתאימה לעסקים קטנים, שבה רושמים בעיקר הכנסות והוצאות בלי מערכת כרטיסים מלאה.
הנהלת חשבונות כפולה: שיטת רישום מלאה שבה לכל פעולה יש חובה וזכות. חובה בחברות ובעסקים מעל היקף מסוים, ומאפשרת הפקת מאזן.
כרטסת: ריכוז כל התנועות בכרטיס מסוים, למשל כרטיס לקוח, ספק או בנק. הכלי המרכזי להתאמות ולאיתור פערים.
מאזן בוחן: רשימת כל יתרות הכרטיסים בנקודת זמן. משמש לבדיקת תקינות הרישום לפני הפקת דוחות.
מאזן: דוח שמציג את נכסי העסק, התחייבויותיו וההון העצמי ליום מסוים. תמונת מצב, ולא סיכום תקופה.
דוח רווח והפסד: דוח שמציג הכנסות, עלויות והוצאות לאורך תקופה, ומסתיים בשורת הרווח או ההפסד.
דוח תזרים מזומנים: דוח שמראה מאיפה נכנס כסף ולאן יצא בפועל. עסק יכול להיות רווחי ובכל זאת לסבול ממחסור במזומן.
רווח גולמי: ההפרש בין המכירות לבין העלות הישירה של המוצר או השירות. המספר שמעיד אם התמחור עצמו בריא.
רווח תפעולי: הרווח אחרי כל ההוצאות התפעוליות ולפני מימון ומסים. מודד את ביצועי הליבה של העסק.
רווח נקי: מה שנשאר אחרי כל ההוצאות, המימון והמסים. השורה התחתונה של דוח רווח והפסד.
הוצאה מוכרת: הוצאה שהוצאה בייצור ההכנסה וניתן לנכות אותה מההכנסה החייבת. חלק מההוצאות מוכרות במלואן וחלקן באופן חלקי.
פחת: פריסת עלות של נכס קבוע על פני שנות השימוש בו, במקום להכיר בה כולה בשנת הרכישה. השיעורים נקבעו בתקנות.
נכס קבוע: נכס שמשמש את העסק לאורך זמן, כמו ציוד, רכב או ריהוט. נרשם במאזן ומופחת לאורך השנים.
התאמת בנק: השוואה בין תנועות הבנק לבין הרישום בהנהלת החשבונות. הדרך לגלות תשלומים כפולים, עמלות מיותרות ותקבולים חסרים.
בסיס מזומן: שיטת דיווח שבה מכירים בהכנסה כשהכסף מתקבל בפועל. נפוצה אצל נותני שירותים.
בסיס מצטבר: שיטת דיווח שבה מכירים בהכנסה כשהעסקה מתבצעת, גם אם התשלום עדיין לא התקבל. חובה בעסקים עם מלאי.
ביקורת דוחות: בדיקה של רואה חשבון מבקר לדוחות הכספיים של חברה, שבסופה ניתנת חוות דעת. חובה על כל חברה בע"מ.
חוות דעת: הצהרת רואה החשבון המבקר על הדוחות הכספיים. חוות דעת בלתי מסויגת היא המצב התקין.

ניהול פיננסי של העסק

נקודת איזון: היקף המכירות שבו ההכנסות מכסות בדיוק את כל ההוצאות. מתחתיה העסק מפסיד ומעליה הוא מרוויח.
תרומה לרווח: ההפרש בין מחיר העסקה לבין העלות המשתנה שלה. זה הסכום שנשאר לכיסוי ההוצאות הקבועות.
הוצאות קבועות: הוצאות שנשארות דומות בלי קשר להיקף הפעילות: שכירות, שכר בסיס, ביטוחים ותוכנות.
הוצאות משתנות: הוצאות שגדלות ככל שמוכרים יותר: חומרי גלם, עמלות סליקה וקבלני משנה.
הון חוזר: ההפרש בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות. מודד אם לעסק יש מספיק כסף זמין לתפעול השוטף.
ימי אשראי לקוחות: כמה ימים בממוצע לוקח ללקוחות לשלם. קיצור של הפרמטר הזה משחרר מזומן בלי להגדיל מכירות.
שוטף פלוס: תנאי תשלום שבו הספירה מתחילה בסוף החודש שבו הוצאה החשבונית. שוטף פלוס שישים פירושו תשלום כשלושה חודשים אחרי העבודה.
תזרים מזומנים: הכסף שנכנס ויוצא מהעסק בפועל. הסיבה השכיחה לקריסת עסקים רווחיים היא בעיית תזרים ולא בעיית רווחיות.
עלות מעביד: העלות המלאה של עובד, כולל ברוטו, חלק המעסיק בביטוח לאומי, פנסיה, פיצויים והטבות. גבוהה מהברוטו בכ-25 עד 35 אחוזים.
שכר ברוטו: השכר לפני ניכויי מס וביטוח לאומי. אינו משקף את העלות למעסיק ואינו משקף את מה שהעובד מקבל בפועל.
צו הרחבה לפנסיה: הסדר שמחייב הפרשות מעסיק ועובד לפנסיה ולפיצויים בשיעורים שנקבעו. חל כמעט על כל העובדים במשק.
קרן השתלמות: מכשיר חיסכון שנזיל אחרי שש שנים ונהנה מהטבות מס משמעותיות. פתוח גם לעצמאים.
הון עצמי: ההפרש בין נכסי העסק להתחייבויותיו. מייצג את חלקם של הבעלים בעסק.
רשם החברות: הגוף שמנהל את רישום החברות בישראל. אצלו נרשמת חברה בע"מ ואליו משולמת האגרה השנתית.
אגרה שנתית: תשלום שנתי שחייבת בו כל חברה רשומה. תשלום בתחילת השנה זול משמעותית מתשלום מאוחר.
פירוק מרצון: הליך סגירה מסודר של חברה שאינה פעילה, שכולל הסדרת חובות, סגירת תיקים ברשויות והגשת מסמכים לרשם החברות.

מונח שלא מופיע כאן?

קיבלתם מכתב מרשות המסים או מסמך מהבנק ולא ברור לכם מה כתוב בו? שלחו לנו ונסביר בשפה פשוטה מה זה אומר ומה צריך לעשות.

לשאול אותנו לשאלות ותשובות